פתיחת חשבון בנק בחו"ל – מדריך מקיף

יותר ויותר ישראלים מחפשים דרכים לגוון את ההשקעות שלהם ולנהל כספים מעבר לים – בין אם בבנק מסורתי עם פרטיות גבוהה, חשבון השקעות דיגיטלי, או חשבון עסקי למסחר בינלאומי. אבל איך בוחרים את היעד הנכון, מהם התנאים לפתיחה מרחוק, ואילו חובות דיווח חלות עליכם בישראל? במדריך מקיף זה תגלו את כל מה שצריך לדעת, שלב אחר שלב.

הקדמה

ישראלים רבים שוקלים לפתוח חשבון השקעות או חשבון בנק אישי בחו"ל למגוון מטרות. בין הסיבות לכך ניתן למנות הגנה על הכספים בעת משבר מקומי, גיוון השקעות גלובלי, גישה לשירותים פיננסיים מתקדמים, ואף פרטיות פיננסית משופרת. במדריך מקיף זה אסקור את האפשרויות המובילות בעולם לפתיחת חשבון השקעות אישי עבור תושבי ישראל, תוך התמקדות בשני מסלולים עיקריים: חשבונות ב"אוף-שור" (Offshore) במדינות עם פרטיות גבוהה, וחשבונות השקעה דיגיטליים מתקדמים. כמו כן אפרט את תהליך פתיחת החשבון (מסמכים נדרשים, דרישות סף, פתיחה מרחוק או פיזית), אדון בהיבטי הרגולציה והמיסוי בחו"ל ובחובת הדיווח בישראל, אשווה בין מדינות נבחרות מבחינת פרטיות, קלות פתיחה, שירותים ועלויות, ולבסוף אסקור בקצרה פתיחת חשבון בנק עסקי בחו"ל על ידי יחידים או חברות.

חשבונות Offshore עם פרטיות גבוהה ושירותים פיננסיים מתקדמים

חשבון בנק "אוף-שור" מתייחס לחשבון במדינה זרה, לעיתים במדינות הידועות כ"מרכזים פיננסיים" או מקלטי מס, המציעות רמת סודיות בנקאית גבוהה ושירותי בנקאות מתקדמים ללקוחות בינלאומיים. מדינות כמו שווייץ, סינגפור, לוקסמבורג, איי התעלה (ג'רזי, גרנזי) ואיי קיימן נמנות עם יעדי ה-Offshore הפופולריים בזכות סודיות בנקאית קפדנית, יציבות כלכלית ושירותים פיננסיים איכותיים.

פרטיות ודיסקרטיות: מדינות אלו ידועות בחוקי סודיות בנקאית חמורים. למשל, הבנקים בשווייץ נודעים בדיסקרטיות ובשמירת סודיות המידע של הלקוחות, מה שמקנה רמת פרטיות מרבית. עבור משקיע המעוניין בניהול דיסקרטי של נכסיו, חשבון Offshore עשוי להציע פרטיות גבוהה יותר מחשבון בישראל. עם זאת, חשוב לציין שבעקבות מגמות רגולציה גלובליות, סודיות זו אינה מוחלטת כפי שהייתה בעבר (ראו פירוט בהמשך על CRS).

שירותים פיננסיים מתקדמים: בנקים Offshore מציעים לרוב שירותי בנקאות פרטית (Private Banking) ברמה גבוהה: מנהלי תיקים אישיים, אפשרות להחזיק חשבונות במטבעות שונים, השקעה במוצרים בינלאומיים, כרטיסי אשראי פרימיום, אשראי מימוני למינוף תיקי השקעה, פקדונות בריביות מגוונות ועוד. מדובר בבנקים ותיקים ומנוסים בניהול הון למשקיעים מכל העולם, והם ערוכים לספק פתרונות פיננסיים מורכבים וחדשניים בהתאם לצורכי הלקוח. לדוגמה, שווייץ נחשבת לבעלת מערכת בנקאית מתוחכמת ויציבה מבחינה פוליטית, מה שמושך אליה משקיעים זרים רבים. גם סינגפור ידועה בבנקאות בינלאומית מתקדמת, עם רגולציה מודרנית ושירות איכותי למשקיעים זרים.

דרישות סף והון מינימלי: אחת החסרונות של בנקים במדינות אלה היא רף הכניסה הגבוה. לרוב הם מיועדים לבעלי הון משמעותי. למשל, בבנקים שווייצריים תנאי הסף יכולים להגיע למינימום הפקדה של $1,000,000 ואף $10,000,000 בבנקים יוקרתיים במיוחד. עם זאת, יש בנקים שווייצרים המסתפקים בסכומים נמוכים יותר – לדוגמה, בנק UBS מאפשר ערוץ פתיחת חשבון בסכום של כ-$500,000. גם בבנקים Offshoreאחרים יידרש לרוב הון מינימלי לא מבוטל או התחייבות לסכום נכסים מנוהלים מסוים. יוצא דופן בקטגוריה זו הוא לעיתים פתיחת חשבון דרך שלוחות בינלאומיות: למשל, HSBC מפעיל סניף בינלאומי בג'רזי (Channel Islands) המאפשר לישראלים לפתוח חשבון בנק עם דרישה של £75,000 "בלבד" כהון מינימלי– נמוך יחסית לבנקאות שווייצרית, אך עדיין גבוה.

תהליך זיהוי ובירוקרטיה: בנקים Offshore מחויבים כיום לתהליכי "הכר את הלקוח" (KYC) מחמירים, כחלק מהמלחמה בהלבנת הון. פתיחת חשבון מלווה במילוי טפסים רבים (לעיתים עשרות עמודים) ובמתן מסמכים המאמתים את זהות הלקוח ומקור הכספים. למשל, בעת פתיחת חשבון בשווייץ יידרשו: דרכון, הוכחת כתובת, מספר זיהוי לצורכי מס (TIN), וכן מסמכים המעידים על מקור הכסף והוכחה ששולמו המסים הנדרשים בגינו. תחומי עיסוק מסוימים של הלקוח או מקורות הון "רגישים" (כגון פעילות במטבעות קריפטו, כריית מחצבים באזורים בסיכון, סחר בנשק וכו') עלולים לגרום לסירוב פתיחת חשבון. חשוב לדעת שלבנקים מסוימים יש אף רשימת מדינות שאזרחיהן מנועים מפתיחת חשבון (לרוב מדינות תחת סנקציות כעויראק, איראן וכו')– ישראל אינה ברשימה זו, ובעלי אזרחות ישראלית יכולים עקרונית לפתוח חשבון בשווייץ ובמרכזים דומים, בהינתן עמידה ביתר הדרישות. חלק גדול מחשבונות Offshore שנפתחים עבור ישראלים מנוהלים בפועל על ידי מנהלי תיקים מקצועיים (ישראלים או מקומיים) מטעם הלקוח, כנהוג בבנקאות הפרטית, ולעיתים מחויבים בדמי ניהול שנתיים משמעותיים (בסדר גודל ~0.8% מהנכסים בניהול, בנוסף לעמלות פעולה ושמירה בבנק).

פתיחה מרחוק: בניגוד לעבר, במקרים רבים אין צורך להגיע פיזית למדינת היעד כדי לפתוח חשבון Offshore. בנקים רבים מאפשרים כיום פתיחת חשבון בהתכתבות ובאמצעות זיהוי מרחוק (לדוגמה, אימות מסמכים בפני עו"ד מקומי, מנהל תיקים, או אפילו שיחת וידאו עם נציג הבנק). כך, ישראלי יכול לפתוח חשבון בשווייץ, למשל, מבלי לטוס לשם בפועל. כמובן, תהליך כזה עדיין יהיה מורכב וילווה לרוב בסיוע מקצועי (יועצים או עורכי דין המתמחים בבנקאות בינ"ל).

שיקולי מיסוי מקומי: מדינות Offshore רבות מצטיינות גם במשטרי מיסוי נוחים למשקיעים זרים. בשווייץ, לדוגמה, שיעורי המס על ריבית ופיקדונות עבור זרים יכולים להיות נמוכים מאשר בישראל וישנן מדינות Offshore (כמו איי קיימן או ברמודה) שאין בהן מס הכנסה מקומי כלל. משמעות הדבר היא שהרווחים הנצברים בחשבון (ריבית, דיבידנדים וכו') אינם מנוכים במס במקור מקומי, או מנוכים בשיעור מינימלי – אם כי שימו לב: כבעלי חשבון תושבי ישראל, עדיין תחויבו בדיווח ותשלום מס בישראל על אותם רווחים (ראו סעיף רגולציה ומיסוי). יתרון נוסף הוא היעדר מס ירושה מקומי ברוב מקלטי המס. מצד שני, השקעה במדינות יציבות (כמו שווייץ וסינגפור) גם מקנה שקט נפשי מבחינת פיקוח וביטחון הפיקדונות.

לסיכום חלק זה, חשבון Offshore מתאים בעיקר לבעלי הון גדול המחפשים פרטיות ושירותי בנקאות ברמה גבוהה. חשוב להתכונן לרף כניסה גבוה, הליכי ציות ממושכים, ועלויות ניהול לא מבוטלות. עבור מי שעומד בתנאים, מדינות כמו שווייץ וסינגפור מציעות תמהיל של דיסקרטיות, מומחיות פיננסית, ויציבות רגולטורית שאין כמותו.

חשבונות השקעה עם שירותים דיגיטליים מתקדמים

החלופה השנייה היא פתיחת חשבון השקעות (ברוקר) או חשבון בנק דיגיטלי בפלטפורמות חדשניות, המאפשרות ניהול כספים מקוון מלא עם דגש על נוחות, עלויות נמוכות וטכנולוגיה. אפשרות זו קורצת במיוחד למשקיעים פרטיים שמעוניינים להתחיל בהשקעות גלובליות בהון לא גדול, וליהנות מגישה קלה מרחוק. נסקור כמה מהאפשרויות הבולטות:

ברוקרים בינלאומיים (חשבון השקעות): אחת הדרכים הפופולריות בקרב ישראלים להשקיע בחו"ל היא באמצעות ברוקרים מקוונים גדולים. לדוגמה, Interactive Brokers (IB) האמריקאי, אשר פותח חשבונות לתושבי ישראל ללא סכום מינימום. IB הוא גוף ותיק המנהל כ-350 מיליארד דולר עבור משקיעים ברחבי העולם. החשבון אצל IB הוא חשבון השקעות טהור (Brokerage Account) – אין כרטיס חיוב או אפשרות משיכת מזומן ישירה, אלא באמצעות העברה לחשבון בנק אחר של הלקוח. יתרונותיו: עמלות נמוכות, ללא דמי ניהול חודשיים, ממשק מסחר משוכלל, ואפשרות לסחור במגוון עצום של ניירות ערך ובורסות בעולם (מניות, אג"ח, קרנות ETF, אופציות ועוד). ישראלים יכולים לפתוח את החשבון מקוון, ותוך יום-יומיים לקבל אישור, בכפוף להצגת דרכון ומסמכי זיהוי רגילים. IB אפילו מאפשר הפקדת שקלים לחשבון בנק מקומי שלו בארץ והמרתם למט"ח בתוך הפלטפורמה, לחיסכון בעמלות המרה. חשוב לציין כי עבור ישראלים החשבון משויך לישות IBKR International(לרוב בבריטניה או ארה"ב) ולא ל"אינטראקטיב ישראל" המקומית– זאת כדי להימנע מתלות בגוף ישראלי, למי שרוצה הגנה ממגבלות מקומיות. בהקשר ההגנה, הכספים בחשבון מבוטחים בביטוח SIPC האמריקאי עד $500,000 (מתוכם $250,000 לכסף מזומן) במקרה של חדלות פירעון של הברוקר. חיסרון: אין שירותי בנקאות שוטפים (צ'קים, אשראי), ולא ניתן לקבל כרטיס דביט לחשבון (אפשרי רק לתושבי ארה"ב). לכן שימוש בחשבון כזה מחייב חשבון בנק נפרד (בארץ או בחו"ל) לצורך העברות כספים פנימה והחוצה.

חשבון השקעות בבנק זר גדול: דוגמה אחרת היא פתיחת חשבון בבנק השקעות אמריקאי המותאם לזרים, כגון Charles Schwab. שוואב הוא בנק/ברוקר אמריקאי בינוני המשרת במיוחד לקוחות שאינם אמריקאים, ומאפשר להם לפתוח במהירות חשבון השקעה וגם חשבון עו"ש ופקדונות – הכל תחת אותו גוף. בנק שוואב דורש הפקדה מינימלית של $25,000 לפתיחת חשבון לתושב חוץ. התהליך ניתן לביצוע מקוון (כולל העלאת מסמכים), והינו נחשב מהיר יחסית – הוזכר שישנם ישראלים שפתחו חשבון בשוואב "תוך פחות מ-10 דקות" (ככל הנראה להשלמת הטפסים הראשונית; האישור הסופי עשוי לקחת מספר ימים). יתרונות: בשוואב מקבלים חווית בנקאות מלאה לצד אפשרות השקעה – כרטיס חיוב (Debit Card) בינלאומי, חשבון מט"ח (דולר) לפעולות שוטפות, אפילו אופציה להפקדת כסף בפיקדונות דולריים בריבית, בנוסף לתיק ההשקעות. בעצם, שוואב משלב ברוקר ובנק, כך שהלקוח יכול גם לסחור בשוק ההון האמריקאי וגם לנהל נזילות יומיומית בחשבון עצמו. יתרון נוסף הוא ששוואב מיועד מלכתחילה לזרים, ולכן כל הממשק, התמיכה והרגולציה שלו ידידותיים לתושב ישראל – אין צורך במספר ביטוח לאומי אמריקאי (SSN), ותושבי ישראל מתקבלים בלי צורך בכתובת בארה"ב. חסרונות: המגוון ההשקעות קצת פחות גלובלי מאשר ב-IB – שוואב מתמקד בעיקר בשוק האמריקאי (מניות, קרנות נאמנות, אג"ח ארה"ב וכו'). למשל, מי שרוצה להשקיע בקרנות איריות זרות (ETF זרות הפטורות ממס ירושה אמריקאי) יגלה שבחשבון שוואב זה קשה ויקר יותר. כמו כן, כרגע שוואב אינו תומך במסחר בבורסה הישראלית. לבסוף, יש לקחת בחשבון את ביטוח הפיקדונות: כיוון ששוואב הוא בנק אמריקאי, הפקדונות השוטפים בו מבוטחים עד $250,000 תחת FDIC (בדיוק כמו בכל בנק בארה"ב).

בנקים דיגיטליים ופינטק: בשנים האחרונות קמו בנקים דיגיטליים גלובליים המאפשרים פתיחת חשבון מרחוק באופן פשוט. פלטפורמות כמו Revolut, N26, Wise (TransferWise) שינו את כללי המשחק, בכך שהן מציעות חשבון בנק מקוון עם ממשק אפליקציה נוח, עמלות המרת מט"ח מזעריות, והחזקה במספר מטבעות תחת חשבון אחד. עם זאת, יש מגבלה חשובה: כיום מרבית הבנקים הדיגיטליים האירופיים אינם מאפשרים פתיחת חשבון לתושבי ישראל (הם דורשים כתובת מקומית באירופה/ארה"ב). למשל, ישראלי ללא תושבות אירופית לא יוכל לפתוח חשבון ב-N26או Revolut, ושירות החשבונות של Wise מוגבל לשימוש בהעברות בלבד עבור ישראלים. מצב זה עשוי להשתנות בעתיד אם פלטפורמות אלו ירחיבו רישיון לאזור ישראל, אך כרגע הפתרון של בנקאות פינטק בינלאומית פתוח בפני ישראלים בעיקר אם ברשותם כתובת/אזרחות זרה. עם זאת, קיימים שירותים חלופיים: למשל, Payoneer (חברה ישראלית בינ"ל) מאפשר קבלת חשבונות בנק וירטואליים במטבעות שונים לצורך קבלת תשלומים מעסקים (שימושי לפרילנסרים ומוכרים באמזון). גם חברות כמו Wise מספקות מספרי חשבון במקומות שונים (IBAN אירופי, חשבון US וכו') לקבלה והעברה של כספים, אם כי בלי סטטוס של בנק מלא.

השוואה כללית: פתרונות דיגיטליים מצטיינים בקלות ובמהירות פתיחה, דרישות סף נמוכות (לעיתים אפסיות), ועלויות תפעול נמוכות מאוד. הם אידיאליים למי שרוצה להתחיל להשקיע סכומים קטנים-בינוניים בחו"ל, או לנהל מט"ח בעלויות זולות. מצד שני, הם אינם מספקים את רמת הפרטיות, היוקרה והשירות האישי של בנקאות Offshore מסורתית. כמו כן, לעיתים הפתרונות הללו מוגבלים בהיקף – למשל, IB ו-Schawbמיועדים להשקעות ולא לתשלומים יומיומיים בשקל, בעוד בנקים כמו Revolut/N26 (שכרגע לא נגישים לישראלים) מתאימים לניהול הוצאות ותקציב מט"ח אבל לא בהכרח להשקעות בניירות ערך. ייתכן שפיתרון מיטבי יהיה שילוב: שימוש בברוקר דיגיטלי לניהול ההשקעות הגלובליות בעלות זולה, ובנוסף החזקת חשבון בנק Offshore (או מקומי בישראל) לצרכים בנקאיים יום-יומיים וכעוגן לפעילות.

פרטי התהליך לפתיחת חשבון בחו"ל: מסמכים, דרישות ופתיחה מרחוק

תהליך פתיחת חשבון בחו"ל משתנה כמובן בין מוסד למוסד, אך ישנם קווים כלליים משותפים שכדאי להכיר. להלן מרכיבי התהליך ודרישות אופייניות:

מסמכי זיהוי ואימות: בכל המקרים תידרשו לספק עותק דרכון בתוקף ותעוד כתובת עדכני (לרוב חשבון ארנונה/חשמל על שמכם או אישור תושב מהרשות המקומית). מוסדות רבים יבקשו גם מספר זיהוי לצורכי מס (למשל, מספר ת.ז. ישראלי או SSN אמריקאי אם יש). אם אתם פותחים חשבון פרטי, חלק מהבנקים (בעיקר באירופה) יבקשו גם תעודת יושר מהמשטרה להוכחת היעדר עבר פלילי, וקורות חיים או תיאור מקצועי שלכם (פתיחת חשבון בנק בקפריסין – רשימת התנאים ומסמכים לזכאות) – במיוחד כאשר מדובר בהעברת סכומי כסף גבוהים, הבנק רוצה "להכיר את הלקוח" לעומק. לדוגמה, בדרישות של בנקים בקפריסין נכללים: צילום דרכון, אישור משטרה על עבר נקי, קורות חיים, ואסמכתא לכתובת מגורים עדכנית (פתיחת חשבון בנק בקפריסין – רשימת התנאים ומסמכים לזכאות). מסמכים אלו נועדו לסייע לבנק לוודא שמקור הכספים לגיטימי ושאינכם מעורבים בפעילות חשודה.

הוכחת מקור כספים (Source of Funds): זהו שלב קריטי בחשבונות Offshore ובחשבונות בהיקף גדול. הבנק עשוי לבקש מסמכים תומכים שמראים מאיפה מגיע הכסף שתופקד, כגון דוחות כספיים, חוזי מכירת נכס, אישור ירושה, דוחות מס מהעבר וכדומה. לקוח שלא יכול להסביר ולהוכיח את מקור הונו עלול להידחות. יש להתכונן לכך במיוחד אם אתם מעבירים סכום משמעותי (מאות אלפי דולרים ומעלה).

דרישות סף מינימליות: כפי שצוין, חלק מהגופים דורשים סכום מינימלי בהפקדה ראשונית. בברוקרים דיגיטליים (IB, למשל) אין דרישת הפקדה מינימלית, ואילו בבנקים Offshore הדרישה יכולה להיות גבוהה מאוד (מיליוני דולר בבנקים שווייצריים מסוימים או עשרות אלפים בבנקים כמו HSBC בג'רזי). חשוב לברר מראש את דרישת המינימום ולוודא שיש ביכולתכם לעמוד בה. לעיתים קיימות גם דרישות נוספות: למשל, להחזיק יתרה ממוצעת מינימלית בחשבון או לבצע כמות מינימלית של פעולות בשנה כדי להימנע מדמי תחזוקה.

אופן הפתיחה – מרחוק או פיזית: היום ניתן לפתוח חלק ניכר מהחשבונות מרחוק אונליין. ברוקרים כמו Interactive Brokers ו-Ch. Schwabמציעים טפסים מקוונים והעלאת מסמכים דיגיטלית – אין כלל צורך במפגש פיזי. בנקים דיגיטליים (כשפתוחים לישראלים) פועלים אף הם דרך האפליקציה. לעומתם, בבנקים מסורתיים יותר, ייתכנו שתי דרכי פתיחה: דרך התכתבות/אינטרנט (בה תידרשו לאמת חתימה מול נוטריון, לשלוח מסמכים בדואר ולבצע שיחת וידאו לזיהוי), או הגעה פיזית לסניף. ישנם בנקים שדורשים נוכחות אישית לפתיחת חשבון ראשון, או לפחות מפגש עם נציג הבנק (לעיתים ניתן לתאם פגישה עם נציג אזורי המגיע לישראל). לדוגמה, בנקים מסוימים בסינגפור או בהונג קונג עשויים לבקש מפגש פנים-אל-פנים בסניף כחלק מדרישות הרגולציה המקומית. מנגד, כאמור, שווייץ וג'רזי מאפשרות פתיחה ללא טיסה, בתנאי שהמסמכים מאומתים כראוי.

פתיחה באמצעות סניף מקומי בישראל: דרך חלופית היא ניצול הנוכחות המקומית של בנקים בינלאומיים. ישנם מספר בנקים זרים גדולים בעלי סניף בישראל (כדוגמת HSBC, BNP Paribas ואחרים). לעיתים ניתן לגשת לסניף שלהם בארץ ולפתוח דרכו חשבון בחו"ל. היתרון: הבנק המקומי כבר מכיר את הרגולציה הישראלית, התהליך עשוי להיות קל יותר מבחינת בירוקרטיה ושפה. החיסרון: לא כל המוצרים זמינים ללקוח הזר. לעיתים הסניף הישראלי יציע רק חשבון בסיסי, וייתכן שעדיין תידרשו בהמשך ליצור קשר עם יחידת הבינלאומית בחו"ל להשלמת פרטים. בכל אופן, זו אופציה שכדאי לברר עבור מי שמעדיף להתחיל את התהליך מול גורם בארץ.

משך התהליך: משך הזמן לקבלת אישור ופתיחת החשבון משתנה מאוד. בחלק מהגופים הטכנולוגיים זה עניין של ימים בודדים (אפילו <24 שעות בבתי השקעות מקוונים). לעומת זאת, בבנקאות המסורתית, ובעיקר בפתיחת חשבון עסקי (כפי שיורחב בהמשך), התהליך עלול להתארך. כיום, תהליכי KYC מעמיקים גורמים לכך שפתיחת חשבון בבנק זר עלולה לקחת חודשים ארוכים. לפי דיווח, בעבר פתיחת חשבון חברה בחו"ל נמשכה 3–6 חודשים, וכיום אף 6–9 חודשים ואף יותר. לקוח פרטי יחווה בדרך כלל תהליך קצר יותר (שכן המבנה פשוט יותר), אך כדאי להתאזר בסבלנות – צפו למספר שבועות לקבלת מספר חשבון פעיל בבנק Offshore לאחר שליחת כל המסמכים.

רגולציה, מיסוי בחו"ל וחובת הדיווח בישראל

בעת פתיחת חשבון בחו"ל, יש לשים לב להיבטי הרגולציה והמיסוי הן במדינת היעד והן בארץ:

רגולציה בינלאומית ושקיפות: העולם הפיננסי נע לקראת שקיפות גלובלית. רוב המדינות המפותחות (כולל ישראל) אימצו את תקן ה-CRS (Common Reporting Standard) של ה-OECD, המחייב חילופי מידע אוטומטיים על חשבונות פיננסיים של תושבים זרים (רשות המיסים עדכנה רשימת המדינות שחלה חובת דיווח לגבי אנשים (קבלת והעברת מידע) | Relotax). משמעות הדבר: אם תושב ישראל מחזיק חשבון בבנק במדינה שחתומה על הסכם CRS, פרטי החשבון (יתרות, ריבית, רווחי הון וכו') ידווחו באופן אוטומטי מהרשויות באותה מדינה לרשות המסים בישראל (רשות המיסים עדכנה רשימת המדינות שחלה חובת דיווח לגבי אנשים (קבלת והעברת מידע) | Relotax). לכן, הניסיון להסתמך על "סודיות בנקאית" כדי להסתיר נכסים הולך ונעשה בלתי אפשרי – המידע בסבירות גבוהה יגיע לרשויות. יוצא מן הכלל בולט הוא ארה"ב: ארה"ב מנהלת משטר שקיפות משלה (FATCA) מול מדינות אחרות, אך אינה חברה ב-CRS. לכן, בנקים אמריקאיים אינם מעבירים אוטומטית מידע על חשבונות זרים לרשויות בישראל (אלא רק תחת מנגנוני בקשה ספציפיים). עובדה זו אף הובילה לכך שארה"ב עצמה הפכה במידה מסוימת ל"גן עדן" למפקידים זרים המחפשים חסיון – תופעה שראוי להכיר, אם כי אין לסמוך עליה כדי להתחמק מחובות המס.

חובת דיווח בישראל: אזרח או תושב ישראל המחזיק חשבון בחו"ל חייב בדיווח לרשות המסים על הכנסות שיופקו בחשבון זה. באופן כללי, ישראל ממסה את תושביה על בסיס הכנסה גלובלית. לכן רווחי הון ממכירת ניירות ערך, דיבידנדים מרווחי מניות, ריבית מפיקדונות – את כולם יש לדווח בישראל ולשלם עליהם מס רווחי הון/מס הכנסה בהתאם לחוק. מי שמגיש דו"ח שנתי מלא יכול לכלול שם את ההכנסות מחו"ל, ומי שאינו חייב בהגשת דו"ח בדרך כלל – חייב בכל זאת להגיש דיווח מקוצר (טופס 5329) במקרה של הכנסות מחו"ל. שיעור המס על רווחי הון ודיבידנד ליחיד בישראל כיום הוא 25% (או 30% למשקיע מהותי בחברה), ועל ריבית עד 25% – כך שזה המס שיחול גם על רווחים שהופקו מעבר לים, בקיזוז זיכוי על מס ששולם בחו"ל אם שולם (ארחיב בהמשך).

בנוסף, קיימת חובת דיווח על עצם ההחזקות במקרים של סכומים גדולים: אם סך הנכסים בחו"ל של תושב ישראל עולה על ~2 מיליון ₪, או שבמהלך שנה הועברו לחו"ל סכומים מעל 500,000 ₪, יש חובה להגיש דו"ח שנתי מלא (גם בלי קשר לשאלה אם היו רווחים או לא). חובה זו נועדה לאפשר לרשות המסים לעקוב אחר יציאת הון משמעותית לחו"ל. כלומר, גם אם לא הרווחתם עדיין כסף, עצם העברת סכומים גדולים והחזקתם מחוץ לישראל מטילה חובת דיווח. אי עמידה בחובות הדיווח עלולה לגרור סנקציות, ולכן יש להתנהל בשקיפות ולפעול כחוק.

מיסוי במקור בחו"ל: בכל מדינה בה יוחזק החשבון, יחולו דיני המס המקומיים. במקרים רבים, חשבון השקעות ינכה במקור מסים מסוימים: למשל, מניות אמריקאיות הנסחרות דרך ברוקר זר ינכו 15%-30% מס במקור על דיבידנדים (תלוי בקיומו של הסכם מס – ישראל וארה"ב בעלות אמנה, כך שהניכוי אמור להיות 25% לדיבידנד למשקיע ישראלי), וריביות בבנקים בחו"ל עשויות להיות כפופות לניכוי מס בהתאם לחוקי אותה מדינה. חשוב להגיש לבנק טפסי תושבות מתאימים (כגון טופס W-8BEN לברוקר אמריקאי) כדי לזכות בשיעורי ניכוי מופחתים לפי אמנות המס. בישראל, בעת הגשת הדיווח, ניתן לרוב לקבל זיכוי על מסי חו"ל שנוכו, כדי למנוע מיסוי כפול. מאידך, אם חשבון מנוהל במדינה ללא מיסי הון (למשל, סינגפור אינה מטילה מס על רווחי הון, והונג קונג לא מטילה מס על דיבידנדים זרים), אזי כל המס ישולם בישראל בלבד לפי השיעורים כאן.

סוגיית מס ירושה אמריקאי: יש לתת דגש מיוחד למי שבוחר להחזיק נכסים אמריקאים. ארה"ב מטילה Estate Tax (מס עיזבון) על נכסים אמריקאיים בבעלות זרים שנפטרו. הפטור למי שאינו אזרח/תושב ארה"ב הוא נמוך – כ-$60,000 בלבד, ואחריו שיעור המס מגיע עד 40% על שווי הנכסים בארה"ב. כלומר, אם ישראלי מחזיק מניות אמריקאיות דרך ברוקר אמריקאי (כגון IB בארה"ב או חשבון בשוואב) בשווי גבוה, תיאורטית במקרה פטירה עלול חלק ניכר מהשווי להיות חייב במס עיזבון אמריקאי. יש לשים לב: גם החזקה דרך ברוקר זר לא תמיד פוטרת מכך, כי המס חל על הנכס עצמו (המניה למשל) ולא על מקום החשבון. עם זאת, נכסים שאינם נחשבים "אמריקאיים" פטורים – למשל, ETF אירי על מדד S&P500ייחשב נכס אירי, לא אמריקאי. משקיעים מודעים יכולים לבחור להחזיק מוצרים זרים כדי לעקוף סוגיה זו. יש פתרונות ביטוחיים (ביטוח חיים בסכום מתאים וכו'), אך חשוב לכלול שיקול זה בתכנון ההשקעה. נציין כי אכן במציאות לא תועדו מקרים רבים של ישראלים שנגבה מהם מס כזה, אבל אין ערובה שהדבר לא ייאכף בעתיד.

הגבלות מטבע ישראליות: כיום בישראל אין מגבלה חוקית על החזקת חשבונות זרים, והוצאה והכנסה של מט"ח מותרות (תוך דיווח מעל סף מסוים). בשנות ה-80 היו פיקוחי מטבע כבדים, אך כיום השוק חופשי. בכל זאת, בנקים בארץ מחויבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על העברות כספים גדולות לחו"ל, וייתכן שתידרשו להסביר את מקור הכסף שמועבר כשאתם מממנים את החשבון הזר לראשונה. מדובר בפרוצדורה שגרתית (מילוי הצהרה לבנק בישראל), ואין בכך למנוע את העברת הכספים.

לסיכום רגולטורי: פתיחת חשבון בחו"ל היא חוקית לחלוטין עבור ישראלים, אך דורשת הקפדה על דיווח נכון של ההכנסות ושיתוף פעולה עם הרשויות. עידן החשאיות המלאה נגמר – רוב המדינות משתפות פעולה במידע (רשות המיסים עדכנה רשימת המדינות שחלה חובת דיווח לגבי אנשים (קבלת והעברת מידע), ולכן מומלץ לנהל את החשבון ביושר ולדווח כנדרש. כך תוכלו ליהנות מיתרונות החשבון בחו"ל ללא סיכון מיותר של הסתבכות משפטית.

השוואת מדינות נבחרות – פרטיות, קלות פתיחה, שירותים ועלויות

להמחשת ההבדלים בין היעדים הפופולריים לפתיחת חשבון, הטבלה הבאה משווה בין כמה מדינות ואזורים מרכזיים במאפיינים עיקריים. השוואה זו מתמקדת בחשבונות פרטיים ליחידים (לא עסקיים), ומתייחסת לפרטיות, קלות פתיחה לישראלים, דרישות מינימום, סוגי השירותים הפיננסיים הזמינים, והיתרונות הבולטים בכל יעד:

מדינה / אזור	פרטיות וסודיות	קלות פתיחה (לתושב ישראל)	דרישות מינימום	שירותים פיננסיים	יתרונות בולטים
שווייץ	גבוהה מאוד – חוקי סודיות בנקאית קפדניים​ (כפוף ל-CRS כיום)	בינונית – נדרש תהליךKYC עמוק, אך פתיחה מרחוק אפשרית בלי טיסה​	גבוהה – לרוב $500K+ (בחלק מהבנקים מיליון+)​	בנקאות פרטית מלאה, השקעות גלובליות, מטבעות מרובים	יציבות פוליטית ופיננסית, פרטיות, שירות בנקאי פרימיום מותאם אישי
סינגפור	גבוהה – חיסיון בנקאי חזק, רגולציה שמרנית (חברה ב-CRS)	בינונית – דורש היכרות לקוח קפדנית; לעיתים מצריך הגעה פיזית או מתווך מקומי	גבוהה – $200-500K בבנקים פרטיים מובילים (משתנה לפי בנק)	בנקאות פרטית, חשבונות רב-מטבעיים, מגוון השקעות באסיה ובעולם	מרכז פיננסי מוביל באסיה, יציבות וסטנדרט שירות גבוה, שילוב בין פרטיות למודרניות
ארה"ב (בנקאות זרה)	בינונית – פחות סודיות מסורתית, אך לא מצטרפת ל-CRS (חיסיון יחסי לזרים)	גבוהה – קל יחסית: בנקים כמו שוואב מקבלים ישראלים אונליין​; נדרש מילוי טפסיFATCA	משתנה – בשוואב כ-$25K​; בבנקים גדולים אחרים עשוי לא לדרוש מינימום גבוה (אם כי קשה ללא קשר אמריקאי)	חשבונות עו"ש ודולרי, תיקי השקעות (בעיקר בשוק האמריקאי), כרטיסי חיוב, פקדונותUSD	כלכלה חזקה, גישה ישירה לשוק ההון האמריקאי, תשתית דיגיטלית מצוינת, אין דיווח אוטומטי לישראל (CRS)
קפריסין	בינונית – שומרת על דיסקרטיות, אך תחת שקיפות EU (CRS)	נמוכה-בינונית – פתיחת חשבון אפשרית, אך הבנקים הקפריסאיים מקשיחים תנאים; נדרש תיעוד רב​	יחסית נמוכה – סדר גודל €5K-€10K לחשבון פרטי רגיל; חשבון עסקי יכול לדרוש יותר	חשבון בנק מלא (יורו), שירותים מקומיים ואונליין, כרטיסי אשראי, הלוואות מקומיות	קרובה לישראל, חלק מהאיחוד האירופי (יורו), יחסית נוחה לתפעול, מבינה לקוחות ישראלים (שוק נפוץ)
איי קיימן (או דומהOffshore קלאסי)	גבוהה – חסיונות מסורתיים, ללא מס מקומי, מידע מוגבל (אך חתומה עלCRS!)	נמוכה – לרוב קשה מאוד ללא קשרים; נדרש מתווך/היכרות עם בנק מקומי, תהליך ארוך וזהיר	גבוהה – לעיתים $100K+ ואף יותר, תלוי בבנק; לרוב משרת בעיקר חברות וקרנות השקעה	חשבונות דולריים בינ"ל, פיקדונות ללא מס, שירותי נאמנות וטרסטים, אשראי חוץ-בנקאי	מיסוי אפסי מקומי, רגולציה פרו-עסקית, פרטיות מול הציבור, מומחיות בניהול כספיOffshore (קרנות גידור וכו')

הערות לטבלה: כל המידע משקף מצב כללי ועשוי להשתנות בין בנק לבנק. "קלות פתיחה" מתייחסת לנכונות הבנקים באותה מדינה לקבל לקוחות זרים (ישראלים) ולאורך התהליך; "פרטיות" מתייחסת לסודיות כלפי גורמים פרטיים והגנת נתוני הלקוח (כאשר לרשויות המס כאמור ברוב המדינות יש גישה דרך הסכמי חילופי מידע).

כפי שמשתקף בהשוואה, ישנם Trade-offs בין היעדים: שווייץ וסינגפור מעניקות יוקרה ופרטיות אך דורשות הון ניכר; ארה"ב נגישה ומהירה אך תחום ההשקעה ממוקד בארה"ב ויש לקחת בחשבון את נושא מס הירושה; קפריסין נוחה יחסית וסכומי הפתיחה נמוכים, אך מערכת הבנקאות שלה קטנה ופחות מגוונת; ואילו מקלטי מס קלאסיים נותנים פטור ממס מקומי וחיסיון גבוה, אך הפתיחה בהם לישראלי מן השורה כמעט בלתי אפשרית ללא ליווי מקצועי כבד. בהתאם לפרופיל ולצרכים האישיים, כל משקיע יכול לבחור את המדינה והפלטפורמה המתאימה לו.

פתיחת חשבון בנק עסקי בחו"ל (ליחידים בעלי עסק או לחברות)

פתיחת חשבון בנק עסקי בחו"ל – בין אם עבור חברה בע"מ ישראלית, עבור חברה זרה שהוקמה לצורך כך, או אפילו עבור עוסק עצמאי ישראלי שרוצה חשבון למסחר בינלאומי – היא משימה מאתגרת יותר מחשבון פרטי. הבנקים נוקטים זהירות יתרה עם חשבונות עסקיים זרים בשל סיכוני הלבנת הון ותפעול מורכב. אסקור את הנקודות המרכזיות בנושא:

מורכבות התהליך: בנקים רבים בעולם מסתייגים מפתיחת חשבון לחברות זרות ללא זיקה מקומית. חברה ישראלית שמעוניינת בחשבון בחו"ל נתקלת לעיתים בסירוב אוטומטי, או בדרישות נוקשות כמו מינוי דירקטור מקומי במדינת הבנק. לדוגמה, נאמר שבבריטניה ברוב המקרים בנקים לא יסכימו לפתוח חשבון לחברה ישראלית, ואם זו חברת בת – ידרשו למנות דירקטור בריטי כתנאי גישה זו נובעת מכך שמבחינת הבנק הלקוח "לא מוכר" והפיקוח עליו קשה יותר מרחוק. הבנק בעצם מתייחס לחברה זרה כאל חשודה בפוטנציה עד שיוכח אחרת.

מסמכים ודרישות לחברה: מעבר למסמכי הזיהוי של בעלי החברה (אותם מסמכים אישיים כמקודם), דרושים מסמכי התאגדות: תעודת רישום החברה, תקנון חברה, החלטת דירקטוריון על פתיחת החשבון ומינוי מיופי כוח, מידע על בעלי המניות והמבנה הארגוני. הבנק יבקש לעיתים תרשימי זרימת כספים או תיאור העסק (Business Plan) כדי להבין מה תהיה פעילות החשבון. כמו כן, מכתב המלצה מהבנק הישראלי של החברה יכול לסייע. אם החברה כבר פעילה – ייתכן שתידרשו להציג דוחות כספיים מבוקרים. כל המסמכים צריכים לרוב להיות מתורגמים (אנגלית) ומאומתים אפוסטיל.

סוג החשבון ומטבע: חברות בינלאומיות רבות פותחות חשבון מסחרי במדינה זרה בעיקר לצרכי ניהול מטבע חוץ. למשל, סטארט-אפ ישראלי עם לקוחות ברחבי העולם עשוי לפתוח חשבון בארה"ב כדי לקבל תשלומים בדולר ולשלם לספקים בדולר, ובכך לחסוך המרות מטבע מרובות. חשבון עסקי בחו"ל יכול להיות במטבע מקומי או מטבע בינלאומי (USD/EUR) לפי צרכי החברה. לעיתים פותחים מספר חשבונות במדינות שונות כדי להחזיק ביתרות מטבע שונים.

סיוע מקצועי: בשל הקשיים, רבים פונים לחברות ייעוץ המתמחות בבנקאות בינלאומית (או לעורכי דין מקומיים במדינת היעד) כדי שיתווכו מול הבנקים וימליצו על בנק גמיש יחסית. יש חברות המתמחות במיוחד בפתיחת חשבונות לחברות Offshore באזורים כמו מזרח אירופה, הונג קונג, גיברלטר, פנמה וכד'. השירות אינו זול, אך עשוי לחסוך זמן ודחיות חוזרות. לדברי גורמים בתחום, בעבר פתיחת חשבון לחברה הייתה אורכת חודשים ספורים וכיום ללא ליווי עלולה להימשך יותר מחצי שנה ( רוצים לפתוח חשבון בנק בחו"ל? היכונו למסע ייסורים ) – כך שהיעזרות בגורם מנוסה יכולה לזרז תהליכים.

אלטרנטיבות פינטק: בשנים האחרונות צצים פתרונות FINTECH עבור עסקים גלובליים. לדוגמה, קיימות פלטפורמות בנקאיות דיגיטליות המיועדות לחברות וסטארטאפים, שמקלות על פתיחת חשבון מרחוק: חברות כמו Mercury, Wise Business, Revolut Business, ו-Stripe Treasury בארה"ב ובאירופה מאפשרות לפתוח חשבון עסקי דיגיטלי ללא ניירת מסורבלת. חלקן דורשות שהעסק יהיה רשום במדינה מסוימת (למשל, Mercury מחייב חשבון על שם חברה אמריקאית – אך זרים יכולים לפתוח LLC אמריקאית בקלות). פתרונות אלו יכולים לעקוף את הביורוקרטיה של הבנקים המסורתיים. יתרה מזו, יש חברות ישראליות (כמו Okoora שהוזכרה בדיונים מקצועיים) המציעות שירות פתיחת חשבון מט"ח עבור חברה ישראלית אצל שותפים בנקאיים בחו"ל ( רוצים לפתוח חשבון בנק בחו"ל? היכונו למסע ייסורים ). לפני שפונים לנתיב זה, יש לבחון שהגוף הפינטקי מפוקח ובטוח, אך אין ספק שהטכנולוגיה פותחת דלתות חדשות בתחום שהיה שמרני מאוד.

שיקולי מס ורגולציה: פתיחת חשבון עסקי בחו"ל מעוררת סוגיות מס רחבות. למשל, אם חברה ישראלית מנהלת חשבון בחו"ל, רווחיה עדיין חייבים במס חברות בישראל (אלא אם ביצעה ניתוק תושבות או מהלך רילוקיישן משפטי). הקמת חברה Offshore במדינה זרה (כמו LLCבדלאוור, IBC באיי הבתולה וכו') עשויה לשנות את חבות המס, אך אז עלולה להיכנס לתוקף חקיקה של "חברה נשלטת זרה (CFC)" שחלה על בעליה הישראלים. בקיצור, זהו נושא מורכב המצדיק ייעוץ של רואה חשבון מומחה בינלאומי טרם פתיחה. מהצד הרגולטורי, חלים כמובן גם על חברות אותם דיני CRS ו-FATCA – הבנק ידווח על חשבון חברה זרה תוך ציון בעלי השליטה הישראלים לרשות המסים בישראל.

עלות וניהול: יש לקחת בחשבון שחשבון עסקי זר יהיה בעל עלות תחזוקה גבוהה יותר מחשבון סטנדרטי. בנקים גובים עמלות חודשיות על חשבון חברה, ודמי העברה גבוהים. כמו כן, שערי החליפין והעמלות על תנועות כספיות יכולים להיות יקרים בבנק זר. יש לשקלל זאת בתועלת – לוודא שהעסק באמת מרוויח משהו (בין אם חסכון בעמלות מט"ח בישראל, או פישוט פעילות) מהמהלך. לעיתים, עבור עסק קטן, עדיף להשתמש בכלים מקומיים (חשבון מט"ח בישראל, שירותי סליקה בינ"ל) מאשר לפתוח חשבון בחו"ל מאפס.

סיכום חשבונות עסקיים: פתיחת חשבון בנק עסקי מחוץ לישראל היא אפשרית, אך דורשת נכונות להשקיע זמן, כסף ומשאבים. המוטיבציה לכך יכולה להיות חזקה – כניסה לשווקים חדשים, הגנה מפני סיכונים גיאופוליטיים, או ייעול פיננסי – אך יש להיערך ל"מסע ייסורים" בירוקרטי. מי שנחוש לבצע זאת, כדאי שיבדוק גם את פתרונות הפינטק המתקדמים שייתכן וישיגו מטרה דומה בפחות מאמץ. בכל מקרה, יש לפעול בשקיפות מלאה מול הרשויות כדי להימנע מבעיות עתידיות.

סיכום

פתיחת חשבון השקעות או בנק אישי בחו"ל היא צעד משמעותי שיכול לפתוח בפני המשקיע הישראלי עולם של אפשרויות – החל מפרטיות פיננסית מוגברת ושמירה על נכסים במצבי אי-ודאות, דרך השקעות מגוונות בשווקים גלובליים, ועד ניצול שירותים בנקאיים מתקדמים שלא תמיד זמינים בארץ. מנגד, המהלך מגיע עם אתגרים: דרישות הון ורגולציה, תהליכי זיהוי מחמירים, וכן אחריות לציות לדיני המס והדיווח בישראל. במדריך זה סקרתי את האופציות הבולטות ברחבי העולם – החל בבנקאות Offshore מסורתית (שוויץ, סינגפור וכד') וכלה בפלטפורמות דיגיטליות מודרניות – והשוויתי את היתרונות והחסרונות של כל נתיב. לפני קבלת החלטה, מומלץ בחום להתייעץ עם גורמים מקצועיים (עו"ד, יועץ מס) ולתכנן את המהלכים בפינצטה. עם הידע וההכנה הנכונים, ניתן לנהל בהצלחה חשבון בחו"ל וליהנות מהיתרונות הגלומים בכך, תוך עמידה בכל הדרישות החוקיות בישראל ובעולם.

בין היתרונות של פתיחת חשבון בנק בחו"ל: פיזור הסיכון (למצבים של הגבלה עתידית בהוצאת כספים מהארץ, סיכונים הנובעים מהמצב בארץ כמו מלחמת חרבות ברזל, הרפורמה המשפטית וכו'), אפשרות להנות ממוצרים ושירותים בנקאיים נוספים, אפשרות קלה ונוחה יותר לביצוע השקעות בחו"ל (כמו השקעות נדל"ן) ועוד. לפני פתיחת חשבון בנק בחו"ל מומלץ להתייעץ עם מומחה פיננסי לגבי היבטי מיסוי ועוד.

ישנם שני סוגים עיקריים של חשבונות בנק בחו"ל: חשבון עובר ושב (עם אפשרות לכרטיס אשראי ושיקים לביצוע קניות ותשלומים) וחשבון השקעות (בפיקדונות ומוצרים בנקאיים, ובתיק ניירות ערך). בקישור להלן תמצאו פרטים על אופן פתיחת חשבון בנק בחו"ל, כולל קישורים לאפשרויות פרקטיות, וטבלת אקסל השוואתית בין בנקים שונים בחו"ל המאפשרים לתושבי חוץ (ולא רק לתושבים מקומיים) לפתוח אצלם חשבון. https://www.money-out.com/bank-abroad

הערה: כל הנכתב במדריך זה לא מהווה ייעוץ או המלצה לפעולה כלשהי. כל המסתמך על הנאמר במדריך זה לביצוע השקעות עושה זאת על אחריותו בלבד.

רוצים לקבל עדכון על כל פוסט חדש שמתפרסם בבלוג? הירשמו לניוזלטר שלי 📬