האם אי פעם תהיתם מהו הסכום המדויק שיבטיח לכם ולמשפחתכם חופש כלכלי אמיתי?
האם חלמתם על היום בו תוכלו לפרוש מהעבודה בביטחון, בידיעה שיש לכם מספיק כסף כדי לחיות את שארית חייכם בנוחות ובשלווה ברמת החיים לה אתם שואפים, על פי הצרכים והרצונות שלכם? בפוסט הזה אצלול לעומק השאלה המורכבת הזו, ואבחן את הגורמים השונים שמשפיעים על "המספר הקסום" שלכם – אותו סכום שיאפשר לכם להגיע לחופש כלכלי אמיתי.
נושאים
מהו חופש כלכלי וכיצד ניתן להגיע אליו?
חופש כלכלי הוא מצב בו אדם או משפחה מסוגלים לכסות את כל הוצאותיהם ולחיות ברמת החיים הרצויה להם, מבלי להיות תלויים בהכנסה קבועה מעבודה או בעזרה ממקורות חיצוניים. הסכום הנדרש להשגתו אינו אחיד ותלוי בגורמים רבים כמו רמת החיים הרצויה, המצב המשפחתי, מקום המגורים והמצב הבריאותי. עם זאת, קיימים חוקים וכללים שיכולים לסייע בהערכת ההון הנדרש לפרישה.
מחקר טריניטי לתכנון פיננסי לפרישה
מחקר טריניטי הוא מחקר שבוצע בשנות ה-90 ומתייחס לתקופה שבין שנות ה-20 לשנות ה-70. המחקר, אשר פורסם לראשונה בשנת 1994, ניתח את התשואות ההיסטוריות של שוקי המניות והאג"ח ואת נתוני האינפלציה על מנת להגיע למסקנה מהו גובה הסכום השנתי שניתן למשוך מתיק ההשקעות בשנים לאחר הפרישה מבלי להקטין את קרן ההשקעה בתיק ההשקעות. המחקר מצא כי שיעור משיכה של 4% בשנה, מותאם לאינפלציה ובהתחשב במיסוי, הוא בעל סבירות גבוהה להימשך 30 שנה מבלי להקטין את קרן ההשקעה בתיק ההשקעות, וממצא זה נודע כחוק ה-4%.
תיק ההשקעות שנבדק במחקר טריניטי מורכב מ 50% מניות ו-50% אג”ח בדירוג גבוה.
סיכויי ההצלחה לפי מחקר טריניטי הם כ-96% שהתיק ישמור על יציבות ולא יפגע לאורך השנים, אבל הוא מתייחס ל-30 שנות משיכה.
חוק ה-4%
כאמור, חוק ה-4% הוא ממצא מרכזי ממחקר טרינטי, לפיו ניתן למשוך 4% מסך תיק ההשקעות מדי שנה וליצור תזרים הכנסה קבוע, מבלי שקרן ההשקעה בתיק ההשקעות תקטן, בסבירות גבוהה.
לדוגמה, אם לפורש יש בעת הפרישה תיק השקעות בגובה 5,000,000 ש"ח, הוא יוכל למשוך 200,000 ₪ בשנה (4% כפול 5,000,000) , שהם כ-16,667 ₪ בחודש, ברוטו לפני מס. אם הפורש מעוניין למשוך 30,000 ₪ בחודש אזי הוא צריך בעת הפרישה תיק השקעות בגובה 9,000,000 ₪ (0.04 / 30,000 כפול 12).
כלל ה-300
כלל ה-300 הוא מעין כלל אצבע שנגזר מחוק ה-4% ממחקר טריניטי ושנועד לעזור לנו לפשט בחישוב את סך ההון העצמי שיישמר לאור חוק 4%. למעשה כלל ה-300 קובע כי ההון העצמי של משפחה בעת הפרישה צריך להיות בערך פי 300 מהוצאותיה החודשיות.
לדוגמה: אם ההוצאות החודשיות של משפחה הן בגובה 30,000 ₪ אזי היא תזדקק בעת הפרישה להון עצמי בסך 9,000,000 ₪ (30,000 כפול 300).
כיצד להעריך הוצאות לפרישה כבסיס לתכנון פיננסי?
הערכת הוצאות לפרישה מתחילה בהבנה מדויקת של צריכת הכסף הנוכחית והעתידית, ומהווה את הבסיס לכל תכנון פיננסי. יש לכלול הוצאות בסיסיות (דיור, מזון, ביגוד, תחבורה), הוצאות בריאות (ביטוחים, טיפולים), חינוך, בילויים ופנאי, וחסכונות נוספים למקרי חירום. חשוב לזכור שההוצאות עשויות להשתנות לאורך זמן, לדוגמה, ירידה בהוצאות דיור מול עלייה בהוצאות רפואיות או רצון לחופשות תכופות יותר.
כיצד אינפלציה משפיעה על חיסכון לפרישה ואיך להתמודד איתה?
אינפלציה היא גורם חשוב שיש לקחת בחשבון בתכנון חיסכון לפרישה, שכן היא מפחיתה את כוח הקנייה של הכסף לאורך זמן. כדי להתמודד עם השפעתה, יש להגדיל את החיסכון בהתאם. לדוגמה, אם האינפלציה השנתית הממוצעת היא 2%, סכום של 120,000 ₪ בשנה כיום ידרוש כ-178,000 ₪ בשנה בעוד 20 שנה כדי לשמור על אותה רמת חיים. לכן, חיוני להביא בחשבון את השפעת האינפלציה בעת חישוב "המספר הקסום" שלכם.
תוחלת החיים – תכנון לטווח ארוך
אחד האתגרים הגדולים בתכנון הפרישה הוא שאיננו יודעים כמה זמן נחיה. תוחלת החיים בישראל עולה בהתמדה, ורבים מאיתנו עשויים לחיות הרבה מעבר לגיל 80 או אפילו 90.
זה אומר שעלינו לתכנן לטווח ארוך יותר. אם אתם מתכננים לפרוש בגיל 65, ייתכן שתצטרכו לתכנן לעוד 30 שנה או יותר של הוצאות. זה יכול להגדיל משמעותית את "המספר הקסום" שלכם.
מקורות הכנסה נוספים
כשמדברים על חופש כלכלי, חשוב לזכור שזה לא חייב להיות רק על בסיס החסכונות שלכם.
מקורות הכנסה נוספים יכולים לסייע:
– קצבת זקנה מהביטוח הלאומי.
– פנסיה תעסוקתית.
– הכנסות מנדל"ן להשקעה.
– עבודה חלקית או יזמות בגיל מבוגר.
כל אלה יכולים להפחית את הסכום שתצטרכו למשוך מהחסכונות שלכם מדי שנה, ובכך להקטין את "המספר הקסום" הנדרש.
מדוע גמישות חיונית בתכנון פיננסי לטווח ארוך לפרישה וכיצד ליישם אותה?
גמישות חיונית בתכנון פיננסי לטווח ארוך לפרישה מכיוון שהחיים מלאים בהפתעות ושינויים בלתי צפויים. כדי ליישם אותה, יש לתכנן לתרחישים שונים (כמו פרישה מוקדמת או מאוחרת), לבנות כרית ביטחון למקרי חירום, ולעדכן את התוכנית באופן קבוע בהתאם לשינויים ברמת החיים ובנתונים המאקרו כלכליים בישראל (שיעורי ריבית, אינפלציה).
מהי דוגמה מספרית לחישוב הון נדרש לחופש כלכלי בפרישה?
נניח שמשפחה מעריכה שהיא תזדקק ל-15,000 ₪ בחודש (180,000 ₪ בשנה) כדי לחיות בנוחות לאחר הפרישה, תוך שמירה על רמת החיים הרצויה. הם מתכננים לפרוש בגיל 65 ומצפים לחיות עד גיל 90.
צעד 1: חישוב בסיסי על פי כלל ה-4%
4,500,000 ₪ = 0.04/ 180,000
צעד 2: התאמה לאינפלציה
נניח אינפלציה של 2% בשנה למשך 25 שנות פרישה. בסוף התקופה, הם יצטרכו כ-295,000 ₪ בשנה כדי לשמור על אותה רמת חיים.
צעד 3: חישוב מחדש עם הסכום המותאם לאינפלציה
7,375,000 ₪ = 0.04 / 295,000
צעד 4: התחשבות במקורות הכנסה נוספים
נניח שהם צופים לקבל 5,000 ₪ בחודש מקצבת זקנה ופנסיה (60,000 ₪ בשנה). זה מפחית את הסכום שהם צריכים למשוך מהחסכונות ל-235,000 ₪ בשנה (60,000 – 295,000 ).
צעד 5: חישוב סופי
5,875,000 ₪ = 0.04 / 235,000
במקרה זה, "המספר הקסום" של המשפחה הוא כ-5.9 מיליון ₪. זהו הסכום שהם צריכים לשאוף אליו בחסכונות כדי להבטיח את החופש הכלכלי שלהם בפרישה.
קובץ אקסל לתכנון פיננסי לפרישה
כל הזכויות לקובץ האקסל המעולה לתכנון פיננסי לפרישה המצ"ב שמורות לד"ר ינון אריאלי, מומחה להשקעות ערך, מעביר קורסים וסדנאות בנושא השקעות ערך ומנהל תיקי השקעות למשקיעים גדולים.
להלן קישור לאתר של ינון: https://www.yinonportfolio.com/
להלן קישור למחשבון תוכנית כלכלית ופנסיה ממנו ניתן להוריד את קובץ האקסל:
https://docs.google.com/spreadsheets
מהם המסקנות העיקריות לתכנון חופש כלכלי בפרישה?
המסקנות העיקריות לתכנון חופש כלכלי בפרישה הן שהדרך מורכבת ו"המספר הקסום" ייחודי לכל משפחה, תלוי בגורמים רבים. הכלים כמו חוק ה-4% וכלל ה-300 מספקים נקודת התחלה, אך תכנון אמיתי דורש גמישות, התאמה מתמדת ונסיבות אישיות. חופש כלכלי הוא היכולת לחיות ללא דאגות כלכליות, ובהתחשב במס רווחי הון בישראל, ייתכן שיהיה צורך להעלות את רמת הסיכון בתיק ההשקעות כדי לשמר את ההון מול אינפלציה. (הערה: אין באמור ייעוץ פיננסי).
נקודה חשובה נוספת: בהתחשב במס רווחי הון בשיעור 25% הקיים בישראל, סביר שתיק השקעות סולידי עם תמהיל אג"ח משמעותי לא יצליח לשמר את ההון מול האינפלציה. לכן יש צורך להעלות את רמת הסיכון של תיק ההשקעות על מנת שמשיכה שנתית של 4% מגובה תיק ההשקעות אכן תשמור שקרן ההשקעות בתיק לא תקטן.
הערה: כל הנכתב בפוסט זה לא מהווה ייעוץ או המלצה לפעולה כלשהי.
המסתמך על הנאמר בפוסט זה לביצוע השקעות עושה זאת על אחריותו בלבד.
